חופש הביטוי באינטרנט

בימים אלה, ממשיכה רשת האינטרנט להיות בועה של חופש בכלל וחופש ביטוי בפרט. ההערכה היא שמדובר בתופעה זמנית בלבד, שזמנה הולך ואוזל. הפרות של איסורי פרסום, מידע חסוי ומסווג ופורנוגרפיה, מוצאים את מקומם ברשת. בימים אלה מתנהל מאבק בשאלה זו לגבי פיקוח והתערבות המדינה בנעשה ברשת. שינויים טכנולוגיים מאיימים להפוך את הרשת למקום מפוקח יותר וחופשי פחות.

בארצות רבות קיימת הגבלת הגישה לאינטרנט לקטינים וכניסה מותרת לחברי חוגים או חברי מועדון שבדרך כלל משלמים דמי מנוי או מזדהים בכניסה לאתר. רכישות ספרים, חדשות ומידע כלכלי עולים כסף. חיפוש אינפורמציה מביא אותנו לאתרים בהם הכניסה איננה אפשרית לכל דכפין.

היום מדברים על שתי שיטות מעניינות להסדרת נושא זה: תיחום (zoning) של הדוברים ו-מנגנון המאפשר למשתמשים לסנן (filtering), או לחסום את החדירה לתכנים אסורים. בינתיים הדברים לא בשימוש אך אם מדובר בחקיקה או בקריטריונים מחמירים של סינון המידע, קיימת סכנה שיגרמו לשינוי מהותי בחופש הביטוי ובחופש לאינטרנט להיות הבועה של כולם עבור כולם. חשיבות הדבר בדרכים הלגיטימיות להגיע למידע ברשת. אם הוא יחסם, כנראה ששוב בעלי הממון לא יפגעו. מי שיפגע יהיו השכבות החלשות הנזקקות לאינטרנט ולא בעלי הממון.

הסכנה לגבי חופש הביטוי מתיחסת לשני היבטים בעיקר: חופש הביטוי למרחב הממוחשב בשל דרישות של ספקי גישה ושל מפעילי אתרים לקבל נתונים מלאים מהמשתמש. המרחב שהיה פתוח לכל וחופשי גם לגורמים חסרי אמצעים, נשלט ע"י תאגידים גדולים וחזקים והאינטרנט יוכל ליהפך כפי שכבר ציינתי לנ"ל לכלי עבור עשירים בלבד. חופש הביטוי התוכני  נמצא גם הוא בסכנה של ממש. ריכוזיות יתר בידי חברות מעטות, יכול להפוך את התכנים באינטרנט  לתכנים "מטעם". דבר זה יבטל כמובן את חופש הביטוי הקיים היום ברשת.

לדעתי יש להמנע מחקיקה בתחום האינטרנט שתפגע באופן ישיר בחופש הביטוי. לעומת זאת יש לקדם פרשנות משפטית שמכירה באופיה העכשוי של הרשת ולחופש הביטוי שיש בה כמכשיר חזק ובעל השפעה שלא ניתן לערעור או לביטול. פשיעה או פרסום מידע חסוי באינטרנט לא צריכים למצוא את מקומם באינטרנט ובזה יש למערכות הביטחוניות והמשטרה אתגר לחסום את הזרמת המידע האסור והפשיעה. ישנן דרכים משפטיות ואחרות לטפל בכך. צריך ליסם זאת בדרכים לגיטימיות.